תוכנית אב ותוכנית אסטרטגית - סיכום אסיפת גבעת הפועל עם שי רגב, 17/2/2014

רשימת משתתפים

למה בכלל צריך תוכניות? מכינים תוכניות כדי להערך לעתיד. חייבים לתכנן כדי לא להתנגש בין גופי ביצוע.

משולש יורד:
תוכנית מתאר ארצית (תמא) | בידי הממשלה
תוכנית מתאר מחוזית (תממ) | בידי הממשלה
תוכנית מתאר יישובית | הרשות המקומית
תוכנית מפורטת שכונתית. (בבנימינה גבעת עדה אין כאלו).
היתר בניה. (לבניית מבנה בודד)

תבע - המילה הזו היא מונח בריטי. מהחוק הבריטי. בחוק התכנון והבנייה הישראלי - אין שימוש במונח הזה. town planning scheme. יש תוכנית ארצית, יישובית, מפורטת.

תוכנית ש-22 בבנימינה - תוכנית מתאר מפורטת.

לרשות המקומית בדרך כלל אין אינטרס שתהיה תוכנית מתאר. כי זה כובל את מרחב הביצוע שלה. מפריע לה להגיב ללחצים.

בגבעת עדה יש תוכנית מתאר מ- 1982. גם לבנימינה יש תוכנית (לא ידוע כרגע מאיזו שנה). לגבי גבעת עדה, מאז אישור התכניות הללו היו המון שינויים. ומה שיש בשטח - אין לו שום קשר לתוכנית. בבנימינה אני מניח שזה אותו הדבר.

כתוצאה מזה יש עומסי תחבורה, חסרים שטחי ציבור, אין מספיק בתי ספר, אין איפה לשחק, יש צפיפות, יש שכונות עוני, אין פתרונות ביוב.

זה בגלל שהביצוע לא תואם לתכנון.

בימי זייתוני, משרד הפנים החליט שזה לא יכול להיות ככה, שראשי רשויות שולפים מהמותן והתושבים נפגעים. לכן בימי זיתוני יזמו תוכנית אב. אפשר לראות אותה באתר המועצה - www.bin-ada.co.il/tfasim/A.pdf

תוכנית מתאר היא סטטוטורית. היא כמו חוק. תוכנית האב היא סיפור. היא לא חוק.

תוכנית האב יכולה להגיד דברים שהם מעבר להיקפו של חוק התכנון והבניה, למשל "אנחנו רוצים חוגים לנוער". חוק התכנון והבניה בעצם מדבר על הפשרות ייעודים כמויות ומספרים. אבל הוא לא יודע להגיד - "אני אעשה חוגים". עם זאת, ברגע שתוכנית אב מחליטה על משהו, היא חזקה יותר ויכולה לגבור על תוכניות ישנות יותר.

תוכנית אב נגמרת בכך שמזמין העבודה, משרד הפנים והוועדה הבין משרדית מאשרים את התוכנית ביחד עם המועצה, ואז ניתן האור הירוק לקבל את תוכנית האב. וכך להפוך אותה למחייבת חוקי (סטטוטורית).

בסוף תקופת זיתוני זה היה אמור להיות מאושר. בא ראש מועצה חדש, דיסטניק, וההתקדמות של הפיכת תוכנית האב לסטטוטורית מעולם לא בוצע.

מגיע ראש מועצה חדש - פינקי -ויש שמועות שהוא רוצה לעשות תוכנית אב חדשה.

התוכנית שהייתה - נבנתה עם שיתוף ציבור. משרד הפנים מחייב את זה. יש סקרים, יש ממש שאלונים שעוברים. יש פה מגוון של רמות שיתוף, כלומר, עד כמה השיתוף מתבצע, עד כמה השיתוף הזה מקיף. תוכנית האב שהייתה על סף אישור - כללה פרקים מאוד משמעותיים של שיתוף ציבור. גם בתוכנית האב וגם בתוכנית מתאר צריך שיתוף ציבור. תוכנית האב שנעשתה - נפלאה, צריך לחבק אותה בשתי ידיים, לפחות לגבי גבעת עדה.

יש שמועה נוספת - שאולי מכוונים לתוכנית אסטרטגית. שזה דבר אחר.

אז מה זה תוכנית אסטרטגית?

תוכנית אב זהו פאזל של תוכניות קטנות יותר. חינוך, חברה, תיירות, נוף. וכל פרק כזה יכול להחשב כתוכנית אסטרטגית בפני עצמו. כך שאנו בסימן שאלה לגבי המתוכנן בימים אלו - האם מדובר על תוכנית אסטרטגית למשהו ספציפי? אז מה זה? ואם זה לכל הנושאים, אז זה תוכנית אב. ואם זה רק נושא אחד או 2 נושאים - אז זה בניין שנשען על יסודות רעועים. כדי לדבר על תעסוקה צריך לדבר גם על תחבורה ודיור.

מימון.

תוכנית אב, וגם מתאר, מומנה ע"י הועדה הבין משרדית: משרד הפנים, רמ"י-רשות מקרקעי ישראל (מנהל מקרקעי ישראל לשעבר), משרד השיכון, משרד התחבורה, ואולי גם משרד התיירות. רוב המימון ממשרד הפנים. הבעיה מתחילה במשרדים האחרים. משרד הפנים הוא דיי נייטרלי. יש לו ראייה רחבה שהיא חברתית. הבעיה היא ברשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון. הם גופים ממש אינטרסנטים. השיכון - רוצה רק דיור. מגורים. רמ"י מונחה ע"י משרד האוצר ומשרד רוה"מ - רוצה יחידות דיור. למשרד השיכון לא איכפת איפה יהיו היחידות דיור. רשות מקרקעי ישראל רוצה יחידות רק על הקרקעות שלה. הקרקעות התפוסות כבר תפוסות, ולכן הכיוון של רשות המקרקעין - דוחפת לבנייה על קרקע חקלאית. לא בנויה. ולכן לדעתי אם המימון לתוכנית אסטרטגית מגיע מרשות מקרקעי ישראל - אז זה בעיה לכל מי שרוצה לשמור על הציביון הכפרי המיוחד של האיזור הזה.

עמוס - מה קורה אם יש תוכניות שמונעות את ההפשרה?

שי - כל תוכנית היא ברת שינוי, וכך גם התוכניות הקיימות.

לאחרונה מדברים על תוכניות ברות קיימא - לנסות לרצות את צרכי ההווה ולשמור לטובת העתיד. אבל יש גם את אלו שרוצים לבנות את כל המדינה - למשל היה שר בממשלה הקודמת - פריצקי - שאמר "יסעו לראות שמורות טבע באפריקה". אבל חוץ ממנו, יש הסכמה דיי רחבה שצריך שיהיה פה גם טבע.

נשאלת השאלה - מה אנחנו יכולים לעשות.

ברגע שזה תוכנית אסטרטגית - אין לנו מה לעשות. זה בדרך כלל נסגר במשרדים הסגורים - בין המועצה לקבלן שמכין לה את התוכנית האסטרטגית. מהניסיון שלי, משנת 1994 אני מעורב בנושא התכנון של גבעת עדה, במסגרת חוץ ממסדית. הניסיון שלנו הראה שיש 2 דרכים להשפיע על קובעי ההחלטות: וזה המון תלוי ביכולות של כל אחד מאיתנו. האנשים שאיכפת להם, ביישוב.
כלי השפעה אחד, הוא התקשורת. צריך אנשים שחזקים בעיתונאות ותקשורת. כתבות בעיתונות זה משפיע מאוד. להציף את התקשורת בפגמים, בנושאים שלא מכוסים בתוך תוכנית האסטרטגית.
כלי השפעה נוסף הוא אנשים חזקים בתחום התכנון. בחלק מהמקרים, כאשר הצליחו תושבים להוביל לזיהוי נקודתי של בעלי השפעה, זה איפשר לנו לפנות ישירות אליהם. הבאנו להם מידע מקצועי והצלחנו להשפיע על התכנון. נדרשת עבודה ברמה אקדמית ומקצועית מאוד גבוהה.

איך משפיעים במקרה של תוכנית אב?
1 - צריך לפנות לגורמים שמשלמים. גם עם משרד השיכון ורשות מקרקעין מממנים עיקריים, התוכנית צריכה להתאשר ע"י ועדה מקומית ומשרד הפנים. לכן אני הייתי פונה למשרד הפנים ומגייס קואליציות כדי להלחם על דברים שחשובים. הרשות למקרקעין - היא גוף שאינו רגיש לנושאים חברתיים, אם כי כמו תמיד, הכל תלוי באנשים שממלאים את תפקידי המפתח. במשרד הפנים, המתכננת המחוזית* - ליאת פלד - היא גורם קשוב לנושאים חברתיים. גם אנשי המקצוע במטה אגף התכנון של משרד הפנים בירושלים קשובים לנושא.

* הערה: ממונה על המחוז אחראי על כל הדברים שקשורים למשרד הפנים במחוז. תפקיד ניהולי. הוא תחת שר הפנים. הממונה על המחוז עוסק גם בענייני תקציבים, מענקי איזון וכדומה. מתכנן המחוז הוא אחראי על התכנון, ומשרדו שוכן באותה קומה של משרד הממונה על המחוז. מקצועית, מתכנן המחוז כפוף לראש מנהל התכנון במשרד הפנים.

2 - לאסוף מודיעין. ולראות מה יש לעשות. צריך להבין האם זו תוכנית אב או תוכנית אסטרטגית.

יניב - רשת מודיעין - שכל פעם מישהו אחר מהרשת ילך לשאול מה קורה עם התוכנית אב.
להיות בקשר עם משרדי אדריכלים, לשאול אותם אם הם יודעים על מכרזים כאלו לפיתוח תוכנית אב.

3 - להקים צוות. כהכנה - צריך להתכונן, בעיקר ברמה של לאסוף אנשים. שמעניין אותם מה שקורה בסביבה. ולשמור על קשר איתם.

תוכנית שפינקי הזכיר - תממ 6 כביש עוקף ופסי הרכבת

קישור להורדת התוכנית קישור ישיר לקובץ PDF

בשלושת התוכניות יש כביש עוקף בנימינה - תמא 35, תממ 6 ותממ 6/5. כביש עוקף בנימינה ממזרח. במקום 652.

רון - לעניות דעתי - פינקי פועל לכל הכיוונים. עשוי להיות שתוך כמה חודשים יגמרו המשאבים, ואז פינקי ישב ויחליט על סדרי העדיפויות לניצול מעט הכסף שיש. ואז אולי הוא יהיה יותר ברור לגבי האם הוא פועל להכנת תוכנית אב או אסטרטגית.

האם יזיזו את תוואי הרכבת?

שי - בתממ 6 הרכבת נשארת בדיוק באותו התוואי כפי שהיא כיום. עם זאת, הרכבת רוצה 4 מסלולים. אם המדינה תיתן לרכבת כסף אז היא תעשה הרחבה של כמות המסילות. אבל אם המדינה אומרת לרכבת -"תממנו אתם בעצמכם" - אז הרכבת מעדיפה לעשות רכבת לכרמיאל ולאילת.

בתממ 6 יש מסלול עוקף מזרחי של של בנימינה. עובר להיות בין הקו מתח הגבוה לבין היישוב.

עמוס - רוצח את תוכנית המחצבה. זה אנטי תוכנית מוטי קפלן. שמוטי קפלן ביקש שלא יהיה כביש שמחבר בין אורט למחצבה.

האם תממ 6 תקודם?

ברוך - מי ילחץ על קידום התוכנית הזו? משרד התחבורה?

שי - אם לא יהיה לחץ מהשטח - משרד התחבורה לא יקדם את זה. פינקי, נכון להיום - נראה שהוא מתעלם בכלל מתוכנית הזו של העוקף המזרחי. ודוחף את סלילת דרך ברקי (חלק מדרך יפו)- הכביש הלבן מאביאל לאורט. פינקי רוצה לקדם את הסלילה של זה. אבל, לפי כל התפיסות התכנוניות - הדבר הזה לא יכול להתקיים בכלל. פגיעה בשטחים פתוחים. הרס של רעיון "הסולם הירוק" - רצף שטחים פתוחים המעברים חופשיים של בעלי חיים. במקרה שלנו, סלילת דרך ברקי תחסום את מעבר בעלי החיים ותגדע את הרצף האקולוגי בין בקעת הנדיב לרמות מנשה. כל הגורמים התכנוניים מתנגדים לשבירת רעיון ה"סולם הירוק", חוץ מראש מועצת אלונה וראש מועצת בנימינה (פינקי).

בועז - מבחינה תחבורתית, מה כביש ברקי יכול לעזור? הפרדס-חנים יסעו מזרחה כדי לעשות עיקוף?

שי - אתה צודק. עוקף בנימינה אינו חי לבד. הוא המשך של עוקף פרדס-חנה. כדי להגן על שדרת הדקלים, שבהם הוחלט שלא נוגעים, עוקף פרדס חנה יסלל ככביש חדש מכביש 65, במקביל לפסי הרכבת, דרך אזה"ת קיסריה ומשם ממש צמוד למתקן של חברת חשמל לעבר צומת עדה. כלל התוכנית, של כביש עוקף בנימינה ופרדס-חנה, זו תוכנית שכנראה תישאר רדומה. כל עוד למשרד התחבורה אין כסף ויש סדרי עדיפויות אחרים.

לגבי עוקף בנימינה, מי שיזם ודחף את התוכנית הזו היו הלחצים הפוליטיים של ראשי רשויות: ראשי המועצות הקודמים של בנימינה - קירמאייר וזיתוני. מבחינת תחבורתית - יש מחלוקת גדולה לגבי הצורך בכביש עוקף כזה. לדעתי, אין בו צורך.

גורי - הזזת הרכבת תשנה את התמונה.

שי - תוכנית הרחבת אזה"ת תשבי, ותוכנית שכונת פארק היין בזכרון יעקב, שמכסות יחד את השטח מזכרון יעקב עד פנינת הברון, שתיהן תוכניות מאושרות. אלו תוכניות שיכניסו המון תחבורה. והיא תהיה חייבת להתחבר לתשתיות ארציות. ולכן חייב לקום עוקף צפוני לבנימינה (שיחבר את השטח הזה ישירות לכביש 4 ולכביש 2, מבלי להכניס תנועה ארצית לתוך אזור המגורים הבנוי של המושבות).

ומי ירצה לקדם את התוכניות הללו? רמ"י רוצה לקדם את פארק היין כי יש לו שם בנייה למגורים, והם רוצים לקדם את זה. גם ראש מועצת זכרון ירצה לקדם את פארק היין. ופינקי ירצה לקדם את השטח של תשבי.

שי -בתוכנית של מנספלד (תוכנית האב שכמעט ואומצה), הכבישים עוקף בנימינה ופרדסחנה שמשורטטים בתממ 6 נשארו במקומם. עד כמה שאני יודע אינו מתייחס לכך שהרכבת תצא.

* תזכורת - מטלה#203: לשאול את פינקי האם רוצה לשפץ את התוכנית של מנספלד או שרוצה לעשות הכל מחדש?

עמוס -מנספלד מתייחס לכך שבנימינה פשוט תעבה את עצמה ובכך יהיה מקום ל-20 אלף תושבים. אין חזון תעסוקתי או תיירותי.

שי - לפחות לגבי גבעת עדה - הייתה התייחסות גדולה לגבי תיירות. תיירות ירוקה.

עמוס - העוקפים הללו רומסים לנו את ההזדמנויות לעתיד תיירותי.

שי - שמעתי ממתכננת ערים תושבת בנימינה - שאמרו לה משהו לא ברור לגבי הכביש. ציירו חומת ברלין בין בנימינה למחצבה. אבל יש אפשרות לגשר על עמודים דקים. מינימום 4 מסלולים.

עמוס - לבנימינה יש כמה ערכים חשובים. את הרכבת שנותנת ערך כלכלי ומגורים. אולי אפילו לגובה. והתיירות שזה החלק הצפוני. בלי זה ...

שי - כמתכנן, אם עושים באיזור שוני והמחצבה תיירות, שזה גם מה שמופיע בתוכנית - הם מושכים קהל מכל המדינה. והקהל הזה ירצה להגיע עם מכונית.

עמוס - אפשר לעשות חניון שנמצא על כביש 4, ולעשות את ה2 קילומטר ולהגיע. סלילה של כביש המחבר בין אורט לכביש 4 מאוד משפיע על האפקטיביות התיירותית של האיזור.

יניב - יש זיהום אור. אני ביום תמידי כאן בגן הסולארי.

שי - יש היום אספלט שקט -רוב הרעש זה האספלט. צריך לדרוש שיהיה כזה. ואפשר לעשות קירות רעש. בנוסף, יש פתרונות המונעים זיהום אור מתאורת כבישים. ובכל מקרה, אני בעד שהמצב הקיים לא ישונה, כלומר, שלא יסללו כלל הכבישים העוקפים המתוכננים.

גורי - אני בעד שיפור התחבורה הציבורית. זה יכול לחסוך בנייה של כבישים.

ברוך - תחבורה ציבורית טובה יכולה להועיל גם בנושא תעסוקה.

עמוס - הבנייה צפונית לתשבי - בזכרון - יוצרת לחץ תחבורתי. אבל אם יגרמו לתנועה הזו להמנע מבנימינה - אז זה לא יפריע. השאלה היא איך לגרום לזכרון להמנע מלהביא את התנועה לכאן?

סיכום.

ברוך - קודם כל אני שמח שהצלחנו לדבר על הנושאים הללו, גם אם מה שנדרש זה למצא את הכוחות שיתנו חיבור לדעות השונות.

רון - תמרה ואני הקמנו בעבר חוג תושבים למען בנימינה. אפשר להתניע את זה שוב. עם זאת, אחת מהבעיות היא, שיש הרבה דעות. לא נגיע לתמימות דעים. וכשבאים להציג חזית מול הממשל - אז האתגר הוא להציג חזית אחידה. מציע לזמן את אחי, שהוא מדריך לתיירות נכנסת. והוא יסביר מדוע לדעתו המקצועית, אין עתיד תיירותי לבנימינה.
מטלה#245: מפגש לימוד בנושא תירות במושבות עם אח של רון מרחוב העבודה

עמוס - זה מהלך ראוי לכל שבח שבכלל התכנסנו. העיתוי הוא נכון. כי יש כבר שיחות על זה. וכדאי מאוד להעלות על סדר היום ולעשות איוורור של רעיונות. כי גם הדברים שבשמיעה ראשונה מקוממים אותי - אחרי שאני יושב ומדבר על זה - יכול להיות שאני משתכנע או לפחות מסטה את המחשבה שלי לכיוון כזה או אחר.

בועז. למדתי קצת על ענייני תוכניות. ואגיד שהמפגשים הללו מבורכים בזכות זה שמכירים. והדיבור זה ונטילציה מהתסכול שיש לנו כתושבים, מהתוכניות. אגלגל בראש מי עוד ירצה.

מיקי הרץ (עם הסוסים) המפגש היה מאוד נחמד. אבל גם אם כולנו היינו מסכימים פה אחד, אין כאן אף אחד שהוא בר סמכא ללכת עם זה הלאה. אני פה כמה חודשים. גרה בדקל 18. איפה שגילן היה.

אורלי , הבת של מיקי. גרה כאן 3 שנים. למדתי משהו עצוב - שהכביש הזה עובר לי על החוות סוסים. חוות הרבסט גידול סוסים. סוסי קפיצות וסוסים מיניאטוריים. בין החוות השונות, אני היחידה שהצלחתי להקים את החווה עם כל האישורים הנדרשים כחוק.

גורי. מהגן הסולארי. למדתי הכל היום. אני אחשוב על עוד אנשים לצרף. חוץ מליז ושלומית מהשכונה, יש עוד כמה חברים מבנימינה שקשה לי לראות שהם רוצים לעשות מאמץ למען היישוב. אבל יש איזושהי שביזות, הרמת ידיים מראש, וזה issue שצריך לפתור. העצמה קהילתית כלשהי. כח לתושבים.

יניב . ממש שמחתי על הפגישה. למדתי על תוכניות מתאר והסדר שלהם. וגם התוכניות של מה שהולך להיות. וזה קצת מעציב.

תמרה. זה נושא חשוב. אני שמחה שהוא עולה מחדש. חשוב המפגשים הללו, כי בסופו של דבר גם אם הציבור הוא קטן - יש לו כח. והוא יכול לייצר מומנטום. תמיד בעד שעוד לפני ההתנגדויות, לפעול ולנסות להשפיע. כן היה מעניין לשמוע מה פינקי אומר, מה הוא כן היה רוצה לקדם.

רון - את המלון מול שוני הצלחנו להוריד. יש בהחלט כח לתושבים.

גורי - זה קורה שהתקוממות תושבים מצליחה ליצור שינוי.

ברוך - אני מסכם. תודה לשי רגב! היה חשוב, למדנו הרבה היום. חשוב לזכור שיש לנו, התושבים, הרבה כח. חשוב למצא עוד שותפים כדי להצליח להניע תהליכים שמקדמים את מה שחשוב לנו, התושבים. גם אם קשה להגיע להסכמות, התקווה לכך שנצליח להשפיע על קבלת ההחלטות היא התרופה היחידה לתסכול מרשויות הממשל. צריך להפיץ את התקווה הזו. וצריך לחזק את המעגל הזה שלנו, של תושבים שאיכפת להם.

להצטרפות לצוות הפעולה בנושא: השפעה על תוכנית האב/האסטרטגית של בנימינה וגבעת עדה, נא ליצור קשר עם yaroklekulanu@gmail.com 058-7799233

עדכון 25/3/2014 - קישורים נוספים - דיון אודות תוכנית האב בפורום גבעת עדה וגבול שטח השיפוט של גבעת עדה ביער https://www.facebook.com/groups/givatada/449357438530698/?stream_ref=2
תכנית אב 2007- ניתוח מצב קיים תשתיות https://www.facebook.com/groups/givatada/449362331863542/?stream_ref=2
תכנית אב 2007- בינוי ערים ואדריכלות, אפיון פיסי https://www.facebook.com/groups/givatada/449360215197087/?stream_ref=2