רשמים מביקור בבית ספר דמוקרטי סאדברי בעמק האלה, 17/9/2015

בביקור השתתפנו חן, הלל, איתי, אביטל וברוך.
היה לנו מרחב לדבר עם הילדים, ברוך השתתף בוז"פ, ואח"כ השתתפנו ביחד כקהל באסיפה.

שאלות ותשובות בסוף הביקור:
לגבי האסיפה: בהתחלה גם לי הפריע, למה פותחים כל הזמן את הדלת. היה דיון והחלטה שעדיף שזה יהיה במרכז כדי שגם עוברי אורח ישמעו. הקטע של לדבר ולעשות רעש בזמן האסיפה, זה משהו של תרבות שעובדים עליה.

צוות. לא בחרנו את הצוות, אלא לקחנו את יואב והשאר זה היו הורים מצוות ההקמה שבאו לעבוד בהתנדבות. רק במהלך השנה הצלחנו לשלם משכורות. בהתחלה רק יואב ועוד מישהי אחרת קיבלו משכורות. מחצית השנה הראשונה אנשים עבדו בשכר. היה חוסר ודאות לגבי כמויות תלמידים והכנסות. אז הקמנו וועדה. זה היה מי שרוצה. וגם תלמידים היו שותפים.

ביקשנו מהמועמדים שבוע ניסיון וגם להגיע להתנדב כדי שיכירו אותם. וככה קיבלו את מי שהכירו אותם. אבל כשהודענו להם שהם לא התקבלו אז זה מאוד כאב למתנדבים.

היה סיפור עם אמא שלא ידעה לעשות את ההפרדה. ולקחה קשה שלא התקבלה. קשה להורים להיות בתפקיד כי הם צריכים לעשות את ההפרדה.

בכל מקרה הילד צריך להסכים לזה שההורה מתנדב, וגם המתנדדב מוכן לזה שהוא עשוי לא להתקבל.

הלל: אנחנו עומדים לקראת למצא בית ולהקים פרטי. עדיין בקשר עם המועצה שאולי תאמץ אותנו כמוכר-רשמי. אבל הם עוד טרם נתנו תשובה ברורה.

התחלנו בלי כסף, היו ילדים (29) אבל התקציב היה זעום - ושכרנו את בית העם שעלה 3000 ש"ח. היום זה 7000 ומשהו. חיפשנו במושבים ומצאנו בתים של 70 מטר עם חצר. וחיפשנו אישורים כי בעיקרון אסור להשכיר בית פרטי לבית ספר. כי זה שימוש חורג, זה אמור להפריע למנהל. זה נחשב עסקי. ולכן משלמים ארנונה. בגלל שעמותה משכירה. משלמים ארנונה למגורים. זה כי הם לא קלטו.

אמרו לנו: תביאו 100 חתימות. אבל אז הוא אמר "לא אבל זה סתם חתימות וזה". "לא זה דמוקרטי אחלנו אותה הם לא ילמדו לכתוב". אנחנו לא נעשה. אבל אנחנו לא נפריע לכם.

היה מקרה של בית ספר אחר דמוקרטי שלא היה סאדברי, שבאיזשהו שלב התפנה למועצה סמל מוסד אז הם הפכו לבית ספר רשמי. והם גם איבדו קצת מהייחודיות.

הוא משתף פעולה בכל מה שלא נכנס לו לכיס. האמירה מרכזת החינוך - ב-50 תלמידים מהמועצה הוא לא יוכל שלא ללכת איתכם. כרגע זה 39+5.

ראש המועצה אמר, תגישו את הטפסים כדי שלא יסגרו אתכם על הסף.

הפחד זה להגיש טופסולוגיה למשרד החינוך ולחשש לקבל צו סגירה. ולכן אתה צריך להיות יציב בתוך עצמך. שההורים יהיו מספיק סגורים על עצמם. ההורים שלא היו סגורים עזבו, 7 עזבו. מתוכם 2 הילדים היו קטנים, 2 ההורים התגרשו, והשאר זה הגדולים.

האם יש רשימת קריטריונים מסודרת לגבי בית. מה שריקי מירושלים שלח לי. הוא הבירוקרטור שלהם. תברואה ובטיחות זה עיקר המכשול. הדלתות צריכות להיות מעל גובה הרצפה שיהיה רווח, וגם פלסטיק נגד גזירת אצבעות. הגדר צריכה להיות מסוג מסויים.

מתכוונים להגיש השנה עד סוף פברואר. וגם אחרי שמגישים זה נותן ארכה של זמן כדי להגשים את הדרישות.

העמותה היא המקימים של הבית ספר. ריקי ומנחם המליצו שלא לפתוח אותה להורים, אלא רק את מי שמקים ומי שסגור על הדרך. והיו לנו כבר את הויכוחים על לשנות את הדרך. העמותה צריכה להיות בצד ולתת לבית הספר להתנהל. והעמותה צריכה להיות למעשה חותמת גומי. אנחנו אחלנו אותה הרבה.

איך היה היום הראשון, שבוע ראשון. הגענו. ירדתי וכל הדרך חשבתי מה יהיה. ביום הראשון אין חוקים. ואז הייתה אסיפה ראשונה. 29 איש. ואז יואב ניהל את זה ואמר שנתחיל מהחוק של ביטחון אישי - שאסור להשתמש באלימות לא מילולית ולא פיזית. ובשבועיים הראשונים עשינו אסיפה בכל יום כי אנשים זרקו כדורים, כי היה בבית העם והיה רעש. החוקים הראשונים שאסור לכדרר באולם, אסור לקפוץ מהאולם. ובסוף השבוע הראשון היו בחירות לתפקידי וז"פ וכו. זה הייה דיי מי שרצה.

האסיפה לא משגעת אתכם? יש אנשים שנמאס להם, והם לא כאן. אצלנו הוחלט שהאסיפה היא שעה אחת בלבד. כדי שיהיה ענייני וזריז.

וגם היה חוק - שהקוורום המינימלי זה 5 תלמידים.
אלו 2 הדברים הכי קשים - הניקיון והתחושה הזו של השותפות, שזה הבית שלי.

גבינו הרשמה לעמותה - 100 שח חד פעמי לכל החיים. פר תלמיד.

שכר הלימוד זה 1200 לחודש. ל-10 חודשים בשנה. במקום 1000 לחודש.

יש פה 3 משרות מלאות. מחולקות. ומעל 45 תלמידים נהיה מחוייבים לעוד איש צוות. חלוקת השכר היא לפי תשלום עבור יום עבודה חודשי (למשל עובד כל יום א').
מבין העובדים בחרנו אחד שמרכז את הטיפול בהורים.

מירושלים שונים כי הרבבה יותר גמישים וזורמים. למשל האסיפה שהיא קצרה יותר. או שהחלטנו לשבת באסיפה במעגל ולא בשורות. למשל בוזפ חושבת שאנחנו גרועים - עשינו שינוי במבנה של וזפ וזה לדעתי טעות.

דובר על לעשות חילופי תלמידים כדי להפרות הדדית.

וכנף זה קצה אחר בכלל.

כאן יש המון שיעורים שאני חושבת שזה ממש לא נכון. אבל אני לא מתווכחת. מנציחים כאן תפיסה שאיש צוות צריך להעביר חומר לאנשים. וזה לדעתי לא נכון, שהמבוגר אמור לדעת יותר מהתלמיד.

בנים בנות. שווה בשווה. אבל יש קבוצה מאוד גדולה של בנים בח'-ט' והם יושבים מצלמים סרטים. ולכן פחות נוכחים באסיפות.

לגבי החזון וכו'. מסמך האני מאמין. - ניסינו אבל בעצם לא היה כזה תהליך. אנחנו לא אנשים כאלו. פשוט הבנו שרוצים סדברי ומשם יצאנו לביצוע בפועל.
"למשל מתמטיקה זה יותר כיף לי ללמוד לבד, אבל היסטוריה לא מעניין אותי ללמוד לבד."

שנה שעברה היו שיעורים לבגרות אז נכנסו אליהם. "היה את זה במערכת". אלו שיעורים שאנחנו ביקשנו.

המערכת נולדה מתוך היוזמה של טישלר (תלמיד יא) שרצה לעשות בגרות בהיסטוריה ותלה על ללוח המודעות ואז עוד אנשים הצטרפו וככה נולד גם שיעור תנ"ך.

תחבורה: יש תלמידים שלא הגיעו בגלל תחבורה.

החברים מהמושב הולכים לבית הספר הרגיל: זה מחיר שצריכים לשלם. ואני באופן אישי הרגשתי שאין לי מה לממש את עצמי חברתית בתיכון שהייתי בו. מבחינת החברים שלנו אנחנו לא עושים פה כלום.

אם באים אליכם תלמידים בכיתות י' ומעלה - טפלו יותר טוב בנושא החיבור לבגרויות ממה שעשינו כאן.

בתצריף: הצעת תקציב לשנת הלימודים שזה עתה נפתחה (2015-2015) (בכותרת המסמך נפלה טעות)