סיכום ישיבת מועצה בנושא העלאת ארנונה בגבעת עדה, 2015/6/15

השתתפו:
פינקי, מירי, ?, מוניק, רם פיין, אפרת מזרחי, יוסי רן, אבירם שהרבני, חנוך, שלומי סלמה, רותי לפידות, ניבה בגין בן ארי, זיו רכלבסקי, עופר צדקה, אריאל יועץ משפטי, ?, צור גזבר, דיווד ברייטבורד מהנדס המועצה.

הציג: צור.

אפרת: חניונים בתשלום וחניונים בחינם - אותו תשלום.
23 (501) חניון תת קרקעי

קרקע לתשתית מים וביוב 14.25 שח

צור: שיטת החיוב בבנימינה זה ברוטו ברוטו.
רם: תן העדפה לחניון שלא בתשלום מול חניון שבתשלום.
פינקי: מדובר רק על חניון מקורה. כי אחרת צריך לחייב אותם לפי ארנונה של שטח עיקרי.
רם: מה המינימום?
צור: 2.5 שח
רם: תן לחניונים חינם את המינימום. בגבעת חן יהיה חניון מקורה גדול ואנחנו נעשוק אותם.
אריאל: אבל גבעת חן זה למגורים. צו הארנונה המדובר הוא לא למגורים, רק לעסקים. על חניון למגורים לא מחייבים.
צור: חושב שתעריף של 23 שח לחניון זה פייר. לא ברצפה ועדיין מכניס לנו כסף כי צריך להתקיים.
רם: ונושא המתקנים לתשתית מים וביוב, יש תאגידים שפועלים כבר. זה להעלות תשלום של התושבים.
צור: זו הכנה לתאגיד מים שיקום בעתיד. לא רוצה להתחייב אבל כרגע אין לזה משמעות לדעתי. לא חייבים לגבות את זה.
אפרת: הבריכה של מקורות בגבעת עדה.
פינקי: לא מחוייב בכלל.
יוסי: מתקני חשמל מחוייבים כבר.

רם: תמכתי בהעלאת ארנונה בעבר. עם השנים התחלתי להבין. והבנתי שבכמה רשויות מוכנים להעלות ארנונה שזה על גב התושבים. אבל יש רשויות שאת תעריף המגורים מורידים למינימום, ואת העסקי מורידים 10,20,30% מהסביבה, ואז זה מושך עסקים לאותן רשויות מקומיות. וזה הופך אותן לרשויות עשירות. אנחנו צריכים לשמור ולעודד את העסקים.
ניבה: יש לך שאלה על זה שצריך להשוות בין גבעת עדה ובנימינה?
רם: כן, להוריד לבנימינה ולהשוות לגבעת עדה, במקום להעלות לגבעת עדה.
צור: גרעון נצבר של 20 מליון שקל בשניים האחרונות, לא יתנו לך להוריד ארנונה.
רם: אמרתי בעבר, אם היינו יכולים להקים את מגדל עזריאלי בצד הדרומי, אז היינו מקימים. אבל אי אפשר, אז לפחות לעודד עסקים. אנחנו צריכים כאן עסקים.
יוסי: לשים חלקיק כדי להוריד מעסקים ארנונה- שיווקית ועניינית זה נכון - וזה אסטרטגי.
אפרת: בנושא המגורים. גרוסו מודו, אני לא מרגישה שצו הארנונה גובה ממני בגבעת עדה פחות מבנימינה. הסיווגים בגבעת עדה ממלאים את הקופה של המועצה בדיוק כמו הנכסים בבנימינה. הסיפור, השינויים ידועים. אתם רואים את זה בסקר נכסים בצורה ברורה. פרגולה עם סנטף (ללא מים) מחוייבת במלא המחיר בגבעת עדה ובבנימינה לא מחוייבת. מחסנים צמודי קיר מחוייבים בשניהן, ולא צמודי קיר לא מחוייבים. מרתפים מחוייבים בבנימניה בצורה מלאה, בגבעת עדה באופן חלקי אבל כמה מרתפים יש כאן כבר. ביקשתי מצור לחשב את זה בסה"כ פר מטר או פר תושב, בס"הכ אפשר להגיד שגבעת עדה ובנימינה שוות.
יש הרבה יותר פרגולות ממרתפים, וזה מכסה את זה באבו-אבוע. ומי שרוצה לראות את זה אשמח להציג.
עופר: אנחנו עשינו השוואה כזו, צור?
פינקי: אתה לא יכול להשוות את זה.
צור: יש פה חלוקה מאוד ברורה, אין ערפול. הכוונה היא שיאוחדו הצווים. כרגע זה לא רלוונטי כי יש גם מבני עזר.
פינקי: מזכיר לכם שאפשר גם לא לגבות ארנונה בכלל, אבל בסוף צריך לגבות
אפרת: אני מדברת על זה שכתבת שיש כאן אפליה.
פינקי: כן, כי אני בבנימינה אשללם יותר על מטר מגורים ביחס לגבעת עדה. ואני כמועצה נותן את אותם השירותים. והפער הוא הרבה מאוד כסף שהיה מקטין לנו את הגרעון המצטבר. ויש כאן תושבים מסוג א ותושבים מסוג ב'. המועצות האחרונות הלכו בדרך לחפש את השיוויון היכן שיש פערים בגבייה. ובטח במצב שלנו שמתקשים לתת את השירותים לתושבים עם מצב סוציואקונומי 8.
אם תפתחו את האסטרטגי, תגלו שגם אם התושבים משלמים ארנונה גבוההה, עדיין, הארננונה היא גרעונית ביחס למה שאנחנו רוצים לתת להם.
משהו לגבי עסקים. החוברת הזו מדהימה. כי היא מראה כמה מטר עסקים יש במרחב מסביבנו. וכדי להביא את שטחי המסחר שלנו למה שצריך, כדי לעמוד בגידול אוכלוסיה טבעי, אין מצב שנצליח להגדיל את שטחי המסחר כדי להביא את

כשנמצאים סביבך מפלצות מסחריות כמו חוף כרמל, פרדסחנה, וכמו הגליל הנודע קיסריה, שאמור להתפצל, את מגלה ששטחי המסחר הם אדירים והתחרות היא, מראש, בסיטואציה, שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בתחרות. 80% מההכנסה שלנו היא מארננונה למגורים. היחס צריך להיות 40% מגורים 60% מעסקים. אנחנו צריכים לעשות מהלכים אחרים כמו להלחם על חלוקת ההכנסות עם אור עקיבא. ולהלחם על איך יתחלק הגליל שנקרא קיסריה.

יוסי - שנתיים לא עשינו שום דבר בנושא מסחר ותעשיה
פינקי - למה אתה אומר את זה?
יוסי - כי אנני לא ראיתי שום דבר. זה שיש מפלצות מסביב, אבל אנחנו אפילו עכבר לא הוצאנו.
פינקי - כי אתה לא ביקרת באזהת ואתה גם לא מכיר. בסה"כ צריך לעמוד בתעריפים הנפתיים וצריך למצא את הדרך להביא את הארנונה כלפי מעלה.
יש כאן 2 מהלכים נפרדים. אורי בקדציה הקודמת אמר בואו נשווה ארנונה. וזה לא הלך. אז אמרו, בואו נשווה תעריפים, ובשלב הבא נשווה ארנונה.
אפרת - בגלל זה אתה לא יכול ללכת אחורה, רק לגרוע.
עופר - למה בצו הארנונה אי אפשר לעשות שינוי בסיווגים?
צור - אפשר לעשות שינוי כזה בסייווגים שלא קיימים או בשוליים. לא יתנו לך לשנות את החישוב העיקרי. כשאתה מאחד רשויות יש לך 4 שנים לפתור את נושא הצווים. לא יתנו לך עכשיו.
עופר - למה לא עשינו את זה עד עכשיו?
פינקי - כי יש פיצויים.
צור - אפליה לא חייבת להיות מוצדקת. תחושות זה סובייקטיבי. זה שיש כאן שני צווים, צריך לשקף את זה למשרד הפנים. בצורה חדה. הכוונה לא הייתה להראות מי הצד המתוסכל. בכל אחד הצדדים יש כמה פרסים קטנים. אבל הנושא של התעריפים והשוואתם הוא שלב מאוד ברור באיחוד הזה. ברור שאיחוד הסופי של הצווים יוביל לפתרון של הבעיות ה"קטנות". זה כרגע הצעד הכי גדול שאפשר לעשות. קשה לצפות מה יהיה בהמשך.
אפרת - אני אומרת שכרגע יש מצב של איזון.
פינקי - ממש לא, המצב כרגע מחריף את הפער.
רותי - לגבי ראייה קדימה. אתם מכירים את המצב אצלנו, יש כאן רשות גרעונית . צרייכם לגדול [מ14000] ל-20,000 תושבים. ועד שיהיו שטחי מסחר, שאפשר יהיה לתפקד מהם, יעברו הרבה שנים. מהמעט שאני מכירה, זה לא הייטק, תהליך קבה"ח תלוי במשרדים שנמצאים במקום אחר. בהשוואה לפרדסחנה, ההחלטה של רשות מקומית, אני מצדיעה להם במקום שהם מחליטים מה יהיו מקורות ההכנסה שלהם. אבל אנחנו התושבים לא רוצים להיות שם. לא רוצים לגדול, מבחינת כמות התושבים שלנו, מבחינת האופי של המקום. אם האופי של המקום היה מקבל אופי עירוני, עוד אין החלטות, אבל משיתופי ציבור, התושבים לא רוצים להיות שם.
אפרת - אזה"ת שלנו לא מאוכלסים. מוכן ומופשר ומוכן לשיווק. ואנחנו לא עומדים בזה.
רותי - אני איתך. אזה"ת של הרכבת נראה על הפנים.
אפרת -אז מה צריך?
רותי - את צריכה שיהיו לך משאבים. אתה שומע כאן בשולחן הזה אנשי מקצוע שאומרים לך בנימינה זה מאוד יפה אבל אני רוצה שזה יהיה בזכרון יעקב. אבל זה יקח עוד כמה שנים. והטיעון הוא שאם אין כרגע הכנסות, אז מכאן מביאים. או שתמצא מקורות אחרים.
יוסי - איזון גרעון זה להגדיל הכנסות וגם להקטין הוצאות. אם אני רוצה להגדיל הכנסות, אפשר לעשות דיפרנציאלי. אולי צריך לאזן בין בנימינה לגבעת עדה. ובנוסף, צריך ליצור מנועי צמיחה מסחריים. אבל אם לא עשיתי שום דבר עד עכשיו, אז עדיין זה לא אומר שאין צורך לעשות בהמשך.
ניבה - המועצה הזו יעילה, והסבירו לך על איזורי התעשייה.
יוסי - שמעתי, לא קיבלתי.
ניבה - זה מאוד חשוב שתתנגד. מצד שני, אני חושבת שאם היית יושב על הכסא שם [של ראש המועצה], היית לוקח את אותן החלטות.
אפרת - מבקשת להוריד מסדר היום את ההעלאה החריגה, ולחשוב על זה. כי לדעתי אנחנו נמצאים כיום במצב של שיוויון. או אפילו לרעת גבעת עדה.
פינקי - אז מה שאת אומרת כנראה לא נכון, ככה אומרים אנשי מקצוע. זה כבר הגזבר השני שאומר כך. וגם, אתם בעצמכם, המועצה הזו הצביעה באותו כיוון. ולכן, אנחנו חושבים אחרת.
ניבה - צור, הנושא של הסיווגים, גם בתוך המושבות, זה משהו שייעשה? פרגולה מול פרגולה, בנק מול בנק?
צור - הנושא של התעריפים זה לא העיקר. האיחוד הסופי של שיטות החישוב יכול להעשות רק באיחוד צווים אמיתי.
אפרת - ומה עם לעשות ניסיון שני? יש שלטון חדש?
מירי - העלינו את זה, והם לא מאשרים.
צור -כן, אבל יש נפש חפצה לצו מיסים שיוויני.
מי בעד - כולם חוץ מיוסי אפרת שלומי ורם פיין. אושר.
זיו - יוסי ,תיכנס, תציע הצעות, אתה לא צריך להיות בקואליציה כדי להציע הצעות.

נוושא הבא - עדכון תב"ר 856. התאמת מבנה חינוך לבית ספר משלב. מבקשים להוסיף 400 אש"ח ל-100 אש"ח קיימים כך שסה"כ יהיה 500 אש"ח.
פינקי - האם יש הערות?
יוסי - הסבר?
פפינקי - הבית ספר הולך וגדל וצריך לבנות כיתות . וזה מה שמתבקש - בניית כיתות. כיתה טרומית עולה 90 אש"ח.
אפרת - איפה?
מירי - באותו מתחם.
פיניק - אישור לבנייה קבועה רק כשיש 4 כיתות. ועכשיו עולים מגן וכיתה אחת ל-3 כיתות וגן. רצינו לחסוך ואם כבר מביאים מנוף, אז שיביאו.
אפרת - יש מקום לעוד כיתה?
פיניקי - אין כלך כך הרבה מקום, צריך להשאיר להם גם קצת מקום ללכת. כרגע בוחנים מקום חלופי.
מוניק - יקבלו בית ספר חדש.
הצבעה - בעד - פה אחד.

הסתיימה הישיבה ועוברים לישיבה מן המניין.
סיימנו שיפוץ 4 מקלטים. סה"כ פרט לאחד במצב בינוני ואחד במצב גרוע שמנסים להכנס לטיפול בו, כל השאר הוגדרו במצב מצויין. היה תרגיל מל"ח, בסה"כ הבקרים שלנו והחברה שעובדים איתה היו מרוצים מההתקדמות. תודה לעושים במלאכה.
ספירת אינוונטר - תארו מדבקות על כל דבר. גם סקר מקרקעין.
אפרת - אפשר לראות אותו?
פינקי - ננתתח מה קורה שם, חיובי, אפשר לראות הכל. נערכים לשיפוצי הקיץ עם קדימות לנושא הבטיחות. תוכנית מסודרת של מוניק ושל יהודה ונכנסים לעבודות.
חנכנו את אולם הספורט באמירים בעזרת השם. עוד לא ברור מי יקבל את בית הספר כי צריך לראות איך מחלקים את הדברים הללו.\
מוניק - סיימנו בשבוע שעבר הכשרה של שנתיים לסייעות בגני ילדים. יחד עם זכרון אלונה פרדסחנה. במקום שיסעו לווינגייט. סיימו בהצלחה בציונים גבוהים. היה מרגש. בודקים אפשרות של פתיחת קורס נוסף כי זה עוזר לנו.
פינקי - ביקור ממונה על האיזור סה"כ ביקור טוב כי יש לנו הישגים .
מירי - יש כוונות טובות לעזור בעיקר בהיבט הפיננסי.
פינקי - מפעל שחם נמכר לחברה במרכז הארץ, לא יודע לאן יעבירו. מה יהיה שם? לא יודעים, זו אמירה נכונה "נדלן נדלן".
חנוך - האם אפשר לקחת ילדים מהנוער כדי להעסיק אותם בשיפוצים במערכת החינוך? פינקי - אתייחס בהמשך.

עוברים לשאילתות -
"האם העברת לקבלן פינוי אשפה תוספת של 35,000 ש"ח? שלומי". המענה - משלמים לפי חוזה ההתקשרות. יש הסכם ועובד לפי ההסכם.
שלומי -מבקש לדעת האם עבר 585 אלף שקלים. תשובה פשוטה.

"האם התקבל אישור ממשרד הפנים להעסקה זמנית לש יהודה יוחננוף כמנהל שפ"ם ואם כן מאיזה תקציב?"
אושרה כנהלי משרד הפנים. שכרו מתקציב מנהל אגף השפם.
אפרת - הייתה חפיפה ביניהם?
פינקי - כן, 21 ימי חפיפה.

בנושא המתנס.
מירב סלע מהחברה למתנסים, מנהלת מתנס בנימינה לשעבר. ומיכל ורדיגר, המנכלית החדשה של המתנס. וגם אשר מוצניק יו"ר ההנהלה החדשה שלא יכול להגיע בגלל שלילד שלו יש מסיבת סיום של כיתות ט'.

מיכל - נמצאת מאז 1/3 ולפני דני שמנהל את גבעת עדה. יש לנו הרבה מאוד יעדים שרוצים להתחיל את ספטמבר. זוכים לשת"פ שמצליח לרגש ושותפות עם המועצה. ויש הרבה תוכניות גדולות, בעיקר להגדיל את הפעילות הקהילתית ולהשאיר את כל מה שקשור לבלתי פורמלי, בהבנה שכשהצלצול מפסיק אנחנו לוקחים את האחריות. כשאשר יגיע נציג תוכניות במסודר. אבל קורים הרבה דברים משמעותיים.
מירב - שלום לכולם וגם לראש המועצה. כמה חודשים לא מנהלת מתנס, ועכשיו מנהלת המחלקה להנהלות ציבוריות במטה החברה למתנסים. בחרתם יו"ר מעולה ומנהלת מצויינת, ונותר רק לשנות את המעמד המשפטי של המתנס. כתבתי תקציר וגם אגיד בעלפה.
משרד הפנים אמר - אין העברת כספים מרשות לעמותה, ללא מכרז. או שתעשה את זה בנוהל תמיכות פעם בשנה, או תאגיד עירוני. שיש לו 51% נציגי עירייה. בעצם המתנסים נשארו במקום שלא ידעו מה לעשות. האג'נדה שלנו 40% ציבור, 40% מועצה ו-20% חברה למתנסים. וזו התורה שלנו. לא רצינו לשנות. ישבנו עם משרד הפנים ואחרי שנתיים ייסדנו תקנון. זה נקרא נוהל ההסדרה - תקנון מאי 2013. הרעיון הוא שזה לא עמותה אבל לא תאגיד עירוני. עמותה מעין עירונית. הדברים השונים בה - הרשות לוקחת קצת יותר אחריות על העמותה. פעם בשנה, מנהלת המתנס מציגה את תוכנית המתנס לעירייה. המתנס צריך להתנהל לפי נהלי כח אדם של העירייה. ניהול תקין כמובן וגם ש-50% מהכספים יהיו לא של העירייה, ומתוכם 20% צריכים להיות הכנסות של המשתתפים. כאן זה לא בעיה.
ביום יום של מנהלת המתנס זה אומר מכרזים וכח אדם. חוץ מזה אין הבדל. לפי נוהל העיריות, לפי 69,300 ש"ח לפני מע"מ, מתחת לזה אפשר הצעות מחיר.
כמנהלת מתנס לא ממש ידעתי מה קורה מי מגיע מהמועצה, והיום מיכל תצטרך לגלות שבקוורום יש לפחות 40% נציגי רשות.
מי נציגי הרשות? החלטה שראש המועצה מוביל. או עובדים, או נציגי המועצה, או נציגי ציבור שיקבלו אישור משרד הפנים.
אין צורך להחליף את ההנהלה, לא דנים במבנה ההנהלה, אלא להחליט האם עדיין משאירים את המתנס כעמותה או מעבירים אותה לתאגיד מעין עירוני. כי כיום אסור לו להעביר כספים, וקיבל הארכה עד ה-30/6 להעביר כספים.
זכרון יעקב ניסו גם להכנס לזה אבל לא אישרו להם כי הם לא מהחברה למתנסים.
135 מתוך 161 מתנסים כבר עברו.
לא ראיתי עד עכשיו בעיות מיוחדות. כי זה האינטרס של המועצה שהמתנס יהיה קבלן קבוע. הרשות לא רוצה כל פעם לצאת למכרז.
רותי - נקודות חולשה?
מירב - נושא המכרזים והכח אדם שקצת מכביד.
אפרת - האם יש מפתח סיעתי לקביעת נציגי העירייה במתנ"ס?
מירב - לא אין דרישה כזו. למשל במעלה אדומים, כל ה-40% שלו הם נציגי ציבור ולא עובדים או נציגי עירייה. וזו זכותו.

הניסוח הוא "מליאת המועצה מאשרת את שינוי מעמדו המשפטי של המתנס מעמותה לעמותה מעין עירונית לפי תקנון מאי 2013."
ניבה - זה בעצם מקרב את הגופים? מירב - כן.

עופר מבקש לא להשתתף בהצבעה.
מי בעד - חנוך, ניבה, רותי ... סה"כ 9.
נגד - שלומי. מבקש לציין שאני רוצה זמן ללמוד את החומר. אני אשב עם מירב בהמשך.

מירב - כשיגיע למשרד הפנים, אז משרד הפנים ינחה אתכם. אם תחתמו על הפרוטוקול אז אוכל ביום רביעי להעביר למשרד הפנים, ואז רשם העמותות שם חותמת על התקנון ואז זה בסדר.

===
סרצ'ו - אנחנו מדברים על ינואר מרץ 2015. שורה אחרונה - הרבעון הראשון הסתיים בגרעון של 947 אש"ח. כמה מילות מעטפת לפני הניתוח של התקציב - אנחנו מדברים על גרעון נצבר ל-31/3 של 21.3 מיליון. גרעונות סופיים בבתברים 2 מיליון. נעצר בשנת 2011. כלומר סה"כ 23.3 מיליון גרעון.

בנושא התברים החיים, אנחנו מדברים על סה"כ עודפים 4.5 מש"ח, שמקורם בתברים שממומנים מקרנות הרשות. שכל הסכומים עברו מהקרנות אבל העבודות לא הסתיימו אז התברים נמצאים בעודפים זמניים.

אפרת - תן היילייטס. מה לא הסתיים? מה המסה העיקרית?
סרצ'ו - ישנם 166 תברים, כולם פעילים. בנושא כבישים 2.8 מש"ח. בעמוד 6 אפשר לראות פילוח לפי פרקים.
נקודה חשובה - יתרות החוב של הספקים ירדו ב-2 מש"ח. כיסוי חובות ישנים שהיו תקועים. היה מהלך של הורדת חובות. גם שכר עובדים - שולם לקראת הפסח בסוף מרץ ולכן המוסדות ירדו.
בתקציב השוטף, מרץ זה בסה"כ, אין כ"כ בשר, השורה האחרונה לא כ"כ מצביעה על העתיד כי יש דברים עונתיים כמו חינוך, 30% ולא 25% כי יולי אוגוסט בקטע של גני ילדים והסעות. גם גביית מים בד"כ בחצי השני של השנה כי גובים גביית קיץ, הגבייה מתגברת. מצד שני קניות המים שיותר נמוכות ברבעון הראשון.
אפשר לראות שחצי מהגרעון זה ארנונה. 7.4 מש"ח זה גביית ארנונה (שהייתה 9.8) פחות גבייה מראש (2.4 שהם 7%). יש כמה דברים שלא נעשו עדיין. למשל גבייה צפויה של כ-1.5 משח תוספת מדידות, והיא לא באה לידי ביטוי ויש להניח שיבוא בהמשך. דבר שני זה אכיפה. בד"כ אכיפה מגיעה בסוף רבעון 2 תחילת רבעון 3 על גביית פיגורים. בגבייה שוטפת אחוז גבייה 94-95% מים 98-99% בסוף השנה בד"כ. דבר נוסף - 100 אשח שהוא המדד, היה אמדן של 1.5% ובנתיים המדד היה אפסי או שלילי וזה יצר נזק.
רם - בנושא הארנונה, במאזן, יש כאן מצגת שקצת מטעה. אתה כולל את ההכנסות מראש למרות שהן .. למשל 2.4 מש"ח ארנונה.

סרצ'ו - יש סיכוי שנגיע למסגרת התקציב למרות שהיא שאפתנית. אננחנו בעודף בנושא המים כי הקניות הן בחסר של 900 אש"ח. פשוט קניות חורף תעריף ראשון, אז הרכישות מים עלו פחות.
גובים בערך 200 אש"ח לרבעון. זה חלק מהעצמיות בחינוך.
עצמיות אחרות - למשל אגרות שילוט טרם נגבה, אבל זכיין השילוט יעביר לנו גם עבור שנה שעברה. נראה ברבעון השני או השלישי לפי הצקים. תקצבנו לאכיפ חוקי עזר לתברואה, ולא נגבה, חסר 125 אש"ח. אגרות חנייה נגבו 75 אשח פפחות. נגבו רבע מיליו שח אבל מעריך שבהמשך הגבייה תשתפר כי תהיה אכיפה של אלו שלא משלמים. מצד שני אגרות ביוב נגבה יותר.

משרד החינוך - בגלל העונתיות לא כל הפרויקטים מומנו, למשל קייטנות קיץ. א-ב כי לא היה שר חינוך שאפשר היה לעשות ג-ד.
יש חוסר בנושא התוכנית הלאומית לתקשוב וברבעון השני עשוי להיות.
פרויקט הילה - אין סכומים. תרבות תורנית לא יודע אם יהיה.
יוסי - מה עם כבישים?
סרג'ו - זה לא תב"רים. אבל יש 471 אשח הוצאות - ביצוע - בנושא נכסים ציבוריים שהם גם כבישים. מקום 2,3 במובילים בתחום ההוצאות. במצטבר 70 משח השקעות בכבישים. מאז התבר הראשון שעדיין חי. יש תברים בני 6,7 שנים. יש היום 2.9 משח עודפים בתברים לכבישים. הפירוט זה 7.4 תברים בעודפים 4.5 תברים בגרעונות.

אישור ועדה להעברת מידע.
אריאל - כדי שניתן יהיה להעברת מידע מרשות לרשות או בין גופים ציבוריים. - צריכה להיות ועדה להעברת מידע שתאשר את החומר שמבוקש להעברה. ביקשהה מאיתנו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כדי שנוכל להעביר את המידע שהם זכאים לו לפי פקודת הסטטיסטיקה
ניבה - זה המידע שלפיו מחשבים את האשכול שלנו..
רם - אם אנחנו לא מעבירים?
אריאל - הם זכאים לקבל את המידע אבל לא את כולו ומי שצריך לדון בזה זה ועדה להעברת מידע.
היוע המשפטי ומזכירת המועצה. וצירפנו אלינו גם את הגזבר. חברי הועדה מוגדרים בפקודה.
רם: רק מצייין שאנחנו המועצה היחידה שהקימה ועדה כזו.

הצבעה: בעד - פה אחד.

מבקש להוסיף נושא - מורשה חתימה לבית ספר משלב.
האם המאושרת זה מירם זוהר??, והאב המשלים הוא... לטובת תשלומי הורים.
בעד: פה אחד

אישור פרוטוקול ועדת תמיכות מיום 12/5. עופר מבקש לצאת, ואכן יוצא מהחדר.
ניבה - מזל שעברתם לנייר ממוחזר, הורדנו כבר יער בישיבה הזו.

תמיכות.
קבעתם תבחינים, אישרנו את זה בוועדה.
רם: לגבי עמותותת השימור?
זה 40% ו-60% מ-20,000 ש"ח. חלוקה ברורה.
רותי - למה שלא יהיה חצי חצי?
מירי - כשנדון בתבחינים.
אבירם - למה בתקציב 203 של התמיכות ובתמיכות 2015 -201. נשאר 2000 ש"ח עודף?
כן, יש פער של 2000 ש"ח כי נקבע בתבחינים שאף עמותה לא תקבל יותר משליש מסך כל התקציב שתוקצבו עמותות שונות.

בעד - פה אחד.

ישיבה הבאה - יום שני הבא, אותו מקום אותה שעה.